מאמרים

מאמרים וכלים ישומיים

איך למצוא את המשאבים שלי בחיים
By דקלה סבג 01 Feb, 2023
איך למצוא את המשאבים שלי בחיים - כלי יישומי
איזון נפשי - כלי יישומי
By דקלה סבג 31 Jan, 2023
איך לשמור על איזון נפשי - כלי יישומי - הפלוס והמינוס
לצאת מחרדה
By דקלה סבג 30 Jan, 2023
איך לצאת מחרדה - הכלי הישומי
By דקלה סבג 29 Jan, 2023
(המאמר מבוסס על שיטת "מרכז לוהאריה- בית לתהליכי התפתחות") מהי חרדה? חרדה היא תגובה נורמלית וטבעית ללחץ או סכנה, אך כשהיא הופכת להיות מוגזמת וכרונית, היא עלולה להשפיע בצורה שלילית על הגוף והנפש במגוון דרכים: תסמינים פיזיים - חרדה יכולה לגרום למגוון של תסמינים גופניים כגון דופק מהיר, הזעה, רעד, קוצר נשימה, בחילות, שלשולים, כאבי ראש ומתח שרירים. תסמינים אלו הם לרוב תוצאה של תגובת "הילחם או ברח", תגובה טבעית המכינה את הגוף להתמודד עם ה"סכנה" בה ממוקד האדם. הפרעות שינה - חרדה יכולה להפריע לשינה, להקשות על הירדמות או להקשות על היכולת להישאר לישון. זה יכול להוביל לעייפות, עצבנות וקושי להתרכז במהלך היום. תסמינים קוגניטיביים - חרדה יכולה להשפיע על החשיבה, לגרום למחשבות שליליות, דאגה מוגזמת וקושי להתמקד. זה גם יכול להקשות על קבלת החלטות ויכול להוביל לחוסר החלטיות. תסמינים התנהגותיים - חרדה יכולה להוביל להתנהגות הימנעות, שבה אנשים נמנעים ממצבים או פעילויות המעוררות את החרדה שלהם. זה יכול להוביל לבידוד חברתי ויכול להשפיע על התפקוד היומיומי. תגובת לחץ מוגברת - חרדה יכולה להגביר את תגובת הלחץ הכוללת של הגוף, מה שמוביל לסיכון מוגבר למחלות כרוניות כגון מחלות לב, סוכרת ולחץ דם גבוה. פגיעה במערכת החיסון - חרדה כרונית יכולה גם לפגוע במערכת החיסונית, מה שהופך אנשים לרגישים יותר לזיהומים ומחלות. חרדה שונה מפחד בכך שהיא מופיעה בהיעדר כל איום מבחוץ, או כאשר הסימנים של החרדה מוגזמים במידה רבה לנוכח האיום המציאותי. היא נחשבת נורמלית ביותר כאשר אנו מתמודדים עם מצב מאתגר או לא בטוח, והופכת למנגנון שמהווה הפרעה כאשר היא מופיעה במצבים בהם הסכנה לא מתקיימת בפועל, אלא רק בדימיון שלנו. ישנם סוגים שונים של הפרעות חרדה: הפרעת חרדה כללית / מוכללת - מאופיינת בדאגה מתמשכת ומוגזמת מגורמים שונים. הפרעת פאניקה - קשורה למצב בו התקיים התקף חרדה ונוצר פחד מתמשך מפני התקף חרדה נוסף. חרדת נטישה / פרידה - חרדה מוגזמת ביחס לפרידה מהבית או מאנשים שהאדם קשור אליהם בקשר רגשי חזק. הפרעת חרדה חברתית - דאגה או הימנעות מאינטראקציות חברתיות ומצבים הכרוכים באפשרות שאעמוד תחת עין בוחנת. פוביה ספציפית - חשש והימנעות מאובייקטים או מצבים מסוימים מהם מאוים האדם (לדוגמא: פוביה מבעל חיים מסוים). אגורפוביה - פחד מלהיות במצבים או מקומות שבהם בריחה או עזרה לא תהיה אפשרית או שבהם עזרה לא תהיה זמינה. יכול להוביל להימנעות ממצבים הנתפסים כמאיימים או לא בטוחים כמו: מקומות פתוחים או חללים קטנים וסגורים, מקומות צפופים, נסיעה למרחקים ארוכים או לא מוכרים. OCD - ראשי תיבות של הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. הפרעה שבאה לידי ביטוי במחשבות, רגשות או תחושות (אובססיות) לא רצויות ומציקות החוזרות על עצמן, שמובילות להתנהגויות חוזרות או פעולות נפשיות (קומפולסיות) שאדם מרגיש מונע לבצע כדי להקל על החרדה הנגרמת מהאובססיות שלו. אנשים עם OCD חווים לעתים קרובות מחשבות או תמונות חודרניות, חוזרות ונשנות ומתמשכות, כגון פחדים מזיהום, פגיעה בעצמם או באחרים, או דאגות לגבי סימטריה או סדר. הם עשויים לעסוק בהתנהגויות כפייתיות או בטקסים נפשיים כמו שטיפת ידיים, בדיקה, ספירה או תפילה, כדי להפחית את החרדה. הפרעת חרדה יכולה להיגרם גם ממצבי פוסט טראומה ופוסט טראומה מורכבת - פוסט טראומה הוא מצב נפשי שיכול להתרחש לאחר שמישהו חווה או היה עד לאירוע טראומטי כמו אסון טבע, תקיפה אלימה או קרב צבאי. פוסט טראומה מורכבת היא מצב מורכב יותר של פוסט טראומה בו היה נתון הפרט למצב מתמשך של התעללות או הימצאות בשבי פסיכולוגי או פיזי. במצבים אלו תהיה החרדה תסמין נפוץ שיבוא לידי ביטוי במחשבות וזיכרונות חודרניים ומטרידים, התנהגות המנעותית ממצבים או פעילויות שמזכירות את האירוע הטראומטי, עוררות יתר, תגובת בהלה מוגברת וכן התקפי פאניקה - תגובות פתאומיות ואינטנסיביות של פחד או חרדה המלוות בתסמינים גופניים כגון דופק מהיר, הזעה ורעד. איך מטפלים בחרדה? 4 עקרונות מפתח: משנים פרספקטיבה - יוצרים נקודת מבט חדשה על החרדה כאסטרטגיה שנוצרה במטרה לייצר בטחון. מכירים ביכולת הבחירה- מתחילים להכיר ביכולת ליצור אסטרטגיה חלופית בנפש, ששמה דגש על הביטחון הפנימי ועל היכולת לסמוך על עצמי. ככל שאעביר משקל לאסטרטגיה החדשה ואהפוך אותה להרגל נפשי, כך יפחת הצורך להשתמש באסטרטגיה הישנה. לומדים לנהל את המערכת המחשבתית . לומדים לנהל את המערכת הרגשית. ובואו נבין את העקרונות האלו לעומק: שינוי פרספקטיבה: חלק מהאנשים הסובלים מהפרעות חרדה עלולים להרגיש מבוכה או בושה לגבי הסימפטומים שלהם, להאמין שהם חריגים ושהם לבד בהתמודדות שלהם, במיוחד אם הם מאמינים שאחרים אינם מבינים אותם או תומכים בהם. חלק התחושות האלה קשורות בתפישה שלנו את החרדה כמשהו בלתי רצוני שפועל נגדנו ובפרספקטיבה השלילית שלנו עליה. הנטייה הרווחת היא להחזיק נקודת מבט שמתייחסת אל חרדה כאל: איכות שלילית. מנגנון בלתי רצוני שחזק ממני, שאני לא יכול לשלוט בו או לנהל אותו. מנגנון שפועל נגדי כי הוא הופך את החיים למלאי מתח ולחץ. משהו שצריך להפטר ממנו. חלק משמעותי ביכולת שלנו להשתחרר מחרדה קשור ביכולת שלנו לראות את החרדה כאסטרטגיה שנוצרה בנפש שלנו על מנת לעזור לנו להשיג בטחון . זה אומר שהנפש שלנו היא מערכת שיש לה צרכים שעל מנת לשרוד ולהתנהל בעולם יש למלא אותם. מנקודת המבט הזו כל דפוס שמתקיים בנפש שלנו, גם אם הוא פוגע בנו, עונה על צורך מסוים שלנו, בכך נוצר לנו רווח מלהשתמש בו. כך האמור גם בנוגע לחרדה. איך זה עובד? לכולנו יש צורך בביטחון קיומי או בטחון עצמי. כאשר הצורך שלנו לא נענה בדרכים חיוביות ותומכות (בדרך שבה אני סומך על עצמי שאני מסוגל להתמודד) מערכת הנפש נדרשת ליצור מנגנון שיענה על הצורך הזה, גם אם הוא עושה זאת בצורה שפוגעת בנו. איך החרדה עונה על הצורך שלנו בבטחון? היא מייצרת הפחדה דרך מחשבות ש"חוזות" את המצב השלילי ש"עומד להגיע" ויוצרות התרעה פנימית של סכנה מפניו, מה שמייצר דריכות נפשית וגופנית. בדרך הזו נוצרת האשליה ש"אני מוכן לדבר הזה", או מחשבה שאומרת: "אם הדבר הזה יקרה - אני כבר ידעתי שהוא הולך לקרות והכנתי את עצמי לכך". בדרך הזו יוצרת החרדה מצב אשלייתי של בטחון, דרך אשליה של שליטה במצב. לדוגמא: אם אין לי בטחון שהחיים הם מרחב בטוח, מערכת הנפש שלי תייצר אסטרטגיה של חרדה שתעזור לי להרגיש בטוח, דרך זה שהיא תספר לי כמה החיים מפחידים ושבכל רגע עלול לקרות משהו רע וקשה. הסיפור הזה ייצור חוויה של דריכות מוגברת במערכת וזו תיצור חוויה של שליטה בסיטואציה דרך האשליה שאני "מוכן לדבר הקשה שיקרה". המטרה של האסטרטגיה הזו היא ליצור הרגעה במערכת אך כמו שכבר הבנתם, מדובר במנגנון אשלייתי, שכן חרדה יוצרת רק דריכות מוגברת, לחץ ומתח. ככל שאני מספר לעצמי שהולך לקרות משהו רע אני הופך להיות עסוק יותר בחשיבה שלי בתרחישים שליליים באופן שמשפיע על כל המערכת שלי להיות דרוכה, ובאופן שהופך את התודעה שלי לרגישה יותר לתרחישים שליליים ומצפה להם. באופן הזה, לצערנו, תתגבר גם הנטייה למגנט אלינו תרחישים שליליים ממארג הפוטנציאלים שאנו קוראים לו "המציאות" בהתאם לעיקרון "דומה מושך דומה" או "כאשר יגורתי בא לי". איך לראות את החרדה כאסטרטגיה נפשית יכול לעזור לי להשתחרר ממנה? כשאנחנו מסתכלים על החרדה כאסטרטגיה נפשית שבאה לעזרתנו ניתן לנו גם לראות אותה ככזו שאנו יכולים לשנות במידה ונעבוד על עדכון התוכנה הפנימית, ממש כשם שמחליפים אפליקציה אחת באחרת בטלפון הנייד. התייחסות מסוג כזה יכולה לעזור לנו לעשות שלום עם עצמנו ועם החרדה, ולפנות אותנו לפעולות פרקטיות שיעזרו לנו לייצר בטחון אמיתי, כזה שנובע מתוך עצמנו. בטחון זה מתהווה מתוך אמונה שאנחנו לומדים לפתח כלפיי עצמנו וכלפיי החיים שאנחנו מסוגלים להתמודד עם מה שאנחנו מפחדים ממנו. מכאן, המענה לכל הפרעת חרדה קשור ביכולת שלי לסמוך על עצמי . ככל שיותר אסמוך על עצמי שאני מסוגל להתמודד עם מה שאני מפחד ממנו - כך הצורך לייצר בטחון דרך אסטרטגיה של חרדה יירד. איך אני יכול לסמוך על עצמי שאני מסוגל להתמודד עם הדברים שמפחידים אותי? יצירת אסטרטגיה חלופית של יכולת לסמוך על עצמי קשורה לפיתוח של שתי יכולות מרכזיות: 1. יכולת לנהל את המחשבות שלי - לאתר ולזהות מחשבות שליליות שמספרות לי סיפור שלילי או מפחיד, על המציאות או על עצמי. לבחור לשים להן גבול- שזה אומר לבחור שאני לא משתף פעולה עם מחשבות מסוג מסוים. לבחור להעביר משקל למחשבה חיובית שמייצרת רוגע ותקווה במערכת. 2. יכולת לנהל את הרגשות שלי - לזהות את מה שאני מרגיש. לקבל את מה שאני מרגיש ולתת לו מקום להתקיים מבלי לשפוט אותו או לנסות להפטר ממנו. להעביר משקל לאיך אני רוצה להרגיש- ניתן לעשות זאת דרך דיבור פנימי תומך שמעורר רגשות חיוביים ותומכים. ככל שהנפש נעשית מיומנת יותר ביכולת לנהל את המחשבות ואת הרגשות נוצר בטחון פנימי הולך וגובר ביכולת לסמוך עצמי אל מול נושא או מצב מאיים או מפחיד, וכמובן, כמו בכל פיתוח של אסטרטגיה נפשית, מדובר בתהליך, ורצוי שהוא יהיה בליווי של מטפל.ת. מיומנ.ת. במאמר הבא: " איך להשתחרר מחרדה- כלי יישומי" תקבלו כלי שיעזור לכם להפחית את החרדה. תוכלו להשתמש בו בכל עת שהחרדה עולה ולחוות את השינוי הרגשי והמחשבתי שהוא מאפשר:
איך לשנות דפוס בנפש - כלי יישומי
By דקלה סבג 27 Jan, 2023
איך לשנות דפוס בנפש - כלי יישומי
שינוי נפשי, סיגול דפוסים
By דקלה סבג 27 Jan, 2023
איך לשנות דפוס בנפש ולסגל דפוס חדש כתבה מאת דקלה סבג
לוהאר טיקה
By דקלה סבג 25 Jan, 2023
לוהאר טיקה שיטת טיפול חדשנית
שיטת לוהאר טיקה generate
By דקלה סבג 25 Jan, 2023
שיטת לוהאר טיקה generate
פוסט טראומה ופוסט טראומה מורכבת
By דקלה סבג 24 Jan, 2023
פוסט טראומה ופוסט טראומה מורכבת
פוסט-טראומה מורכבת
By דקלה סבג 23 Jan, 2023
מדוע ישנו צורך בטיפול ייחודי לנפגעי פוסט טראומה מורכבת? מטופלים עם פוסט טראומה מורכבת מגיעים לטיפול עם טווח סימפטומים רחב וקומורבידיות (תחלואה כפולה- מצב בו צמד מצבים קליניים או הפרעות נפשיות מתווספות זו לזו, לדוגמא: פוסט טראומה מורכבת ונטייה להתמכרות, הפרעות אכילה או התנהגות סיכונית). אלה מחייבים לעיתים עבודה על כמה מטלות טיפוליות במקביל ושימוש במגוון של גישות התערבות. מעבר לטווח הסימפטומים הרחב, קשת ההפרעות נוגעת בכל תחומיי החיים של הנפגע והיא קשה הרבה יותר מאשר במצבי פוסט טראומה של אירוע בודד. נפגעי טראומה מתמשכת מפתחים שינויי אישיות מורכבים, הכוללים פגיעה ביכולת ההיקשרות ובזהות העצמית. כתוצאה מכך, מטופלים שסובלים מפוסט טראומה מורכבת נוטים לאתגר את המטפלים והם נתפסים כאוכלוסיות קשות לטיפול ובעליי פרוגנוזה (צפי לגבי סיכויי ההחלמה) גרועה. בני אדם שנפגעו בילדותם ממטפלים מרכזיים (לרוב ההורים) או נפגעו מאנשים אחרים (אח, מורה, דמות כלשהיא בסביבתו של הנפגע) וחוו חוסר תמיכה מצד המטפלים המרכזיים שלהם מתקשים לתת אמון במטפלים. המגע המתמשך עם הפוגעים גרם לציפייה מתמדת לפגיעה מחודשת, מה שהפך למנגנון קבוע בנפשו של הנפגע. לפיכך מטופלים מסוג זה מועדים לרה-טראומטיזציה בתוך מסגרות הטיפול, שפעמים רבות משחזרות עבורם את היחסים הראשוניים המתעללים, מבלי דעת. הטיפול הקונבנציונלי והשכיח בפוסט טראומה מורכבת הינו פסיכותרפיה בגישה הפסיכודינאמית- הגישה הפסיכולוגית הקלאסית שייסד פרוייד והמשיכו תיאורטיקנים רבים אשר הפכו אותה לכזו שמונה זרמים שונים ומגוונים. המשותף לכולם הוא המיקוד במה שקורה ביחסי המטפל - מטופל, כדרך לזהות ולטפל במנגנונים הנפשיים הלא מודעים של המטופל, אשר עולים באופן "חי" בחדר. גישה זו שמה דגש על הקשר הנבנה בין המטפל למטופל ולכן היא נמצאת כנפוצה ביותר בטיפולים בפוסט טראומה מורכבת. מכיוון שהטראומה התרחשה בתוך פגיעה ביחסים וגרעין החוויה שלה הוא תחושה של נישול מכוח וניתוק מהזולת, ההחלמה יכולה להתרחש רק בתוך קשר שמייצר תיקון וריפוי לחוויה של קשר. המשמעות היא יצירת קשר טיפולי המאפשר חיבור לאמון, אוטונומיה ואינטימיות על בסיס חדש מזה שנלמד במקור. מחקרים רבים מצאו כי הצלחתם של טיפולים אלה קשורה ברובה בייסוּד מערכת חיובית של יחסי טיפול הכוללת: אכפתיות, אמפתיה, התכווננות מוגברת ליחסים בין המטפל למטופל, מודעות עצמית מצד המטפל (יכולת לקחת אחריות על מקומות בהם המטופל נפגע ממנו), חמלה, כבוד והערכה כלפיי המטופל. מאפיינים נוספים הקשורים להצלחת הטיפול הם הכלה סבלנית של עליות וירידות בתהליך וכן משא ומתן על גבולות, שכן במצבי פוסט טראומה מורכבת נחצו הגבולות של הנפגע בילדותו ולכן הוא עשוי לנסות לשלוט בגבולות של הטיפול (מתיי מתחילים ומסיימים, שינוי יום הפגישה בצורה תכופה) באופן שישאיר אותו בתחושת שליטה. טיפול מוכוון פוסט טראומה מורכבת יכלול מספר עקרונות: 1. הכרה בהשפעתה של הפגיעה המתמשכת על ההתפתחות ומתן אינפורמציה מבהירה - טיפול מוכוון טראומה מורכבת מכיר בהשפעה ההרסנית וארוכת הטווח של טראומה בינאישית והתעללות בילדות על שטחים נרחבים בנפשם של הנפגעים: על הזהות והאישיות, על מערכות היחסים, על הציפיות של הנפגעים מעצמם ומאחרים, על היכולת לווסת רגשות ועל תפיסת העולם. בטיפול מסוג זה ניתן למטופל מידע פסיכו-חינוכי (הסבר אודות המצב שלו) באופן שיאפשר לו לתת שם למצבים מהם הוא סובל, להבין את עצמו ולייצר סדר וקוהרנטיות בין מה שקרה לו בעבר לבין מה שקורה לו בהווה. מידע זה מהותי לנפגעי טראומה מורכבת שכן ללא הידע המתאים החוויה הכללית של עצמם ושל חייהם יכולה להתאפיין בכאוטיות, בלבול ותחושה של ניתוק מהזרם המרכזי של החיים, ללא הבנת הסיבות לכך. 2. תפיסת הסימפטומים כאסטרטגיות הישרדות והתמודדות - רבים מהסימפטומים העומדים במוקד הטיפול, לדוגמא: הפרעות אכילה, התמכרויות, הפרעות ניתוק ודיסוציאציה, נוקשות מחשבתית, חוסר אמון וכדומה, התפתחו כאסטרטגיות התמודדות לאירועים הטראומטיים. בטיפול ממוקד טראומה מורכבת נרצה לתת הכרה להשפעות של אירועי החיים הטראומטיים על ההתפתחות של אסטרטגיות ההתמודדות הלא יעילות ולנרמל את קיומם. פרספקטיבה המתייחסת לסימפטומים כאסטרטגיות התמודדות שכיחות מאפשרת לנפגעים את ההבנה שהם מתנהגים בצורה נורמלית ביחס למה שעברו, מעוררת את התקווה שלהם ביחס להחלמה. הכרה זו מאפשרת למטופל חיבור לאמפתיה עצמית, ושלום פנימי עם סימפטומים שבמשך שנים מתקיים איתם מאבק פנימי מתוך מיאוס. מעבר להבנה ולנירמול, על המטפל גם לסייע למטופל לייצר אסטרטגיות התמודדות חדשות ויעילות, מתוך גישה של חמלה וסבלנות לתהליכיות של שינויים אלה, וכן להתנגדות שעולה למטופלים ביחס לשינוי. 3. שימוש במודל של העצמה - בטיפול מוכוון טראומה מורכבת המטרה הראשית היא לאפשר למטופלים לקחת אחריות על חייהם. לשם כך יש לעודד אותם לצאת מעמדת הקורבנות שהפנימו, ולסגל באופן מודע דפוסי נפש חדשים המאפשרים להם לחוות את עצמם כבעליי השפעה על נפשם וחייהם. גישה טיפולית אשר שמה דגש על הכוחות של המטופל תאפשר באופן הדרגתי העצמה של תחושת הכוח הפנימי, באופן החולש על יותר ויותר שטחים בחייו. 4. העברת השליטה על תהליך ההחלמה לידי המטופלים - טיפול מוכוון טראומה מורכבת מאופיין בשיתוף פעולה עם המטופלים, במטרה לסייע להם להגיע לבחירות מודעות שיחזירו להם את תחושת השליטה בחייהם. הטראומה התרחשה, כאמור, במסגרת של יחסים בהם היה המטופל תלוי בדמות ששלטה עליו, לפיכך תהיה לרוב התמרדות אל מול חוויה זו בתוך הקשר הטיפולי. חוויה מתקנת תהיה הפקדת השליטה בתהליך הטיפול בידי המטופל, ככזו המאפשרת לו בטחון ומסייעת לו לקחת אחריות על תהליך הריפוי, במקום להתמרד ולהילחם נגדו. תופעה מוכרת בקרב מטופלים אלה היא נטייה לקבל החלטות שמעכבות את התהליך הטיפולי ואף פוגעות בו כדוגמת: רצון לדלג על פגישות, שליטה ב-setting הטיפולי (כל מה שהופך את הטיפול למרחב שמתקיימים בו קביעות ורציפות, היום והשעה, גבולות הטיפול), התנגדות למטפל, איחורים מרובים, רצון תכוף לעזוב את הטיפול. במצבים אלה אפשר לברר יחד איתם את הבחירות שלהם ולנסות להבין יחד מדוע הם בוחרים כך וכיצד זה משרת אותם. הדבר מאפשר להגיע למטרות טיפוליות משותפות והדדיות שיעצימו אצל המטופלים את תחושת השליטה והניהול של בחירותיהם. 5. יחסים טיפוליים מרפאים - החלמה מטראומה שקרתה בתוך יחסים חייבת להתבסס על יחסים בינאישיים שונים בתכלית מיחסי הטראומה. יחסים מרפאים מתבססים על כבוד, מתן אינפורמציה, חיבור בין-אישי ותקווה ועליהם להיות עקביים, צפויים, לא מביישים ולא מאשימים. בטיפול מסוג זה על המטפל להיות מודע להבדלי הכוח המובְנים ביחסי עוזר-נעזר ולעשות ככל יכולתו כדי לצמצם את ההיררכיה הזו. טראומה מורכבת קשורה ביחסים שהיו בהם הבדלי כוח, וזו יכולה להתרפא רק במקום שבו שוררים יחסים שונים מהותית, המאופיינים בשיתוף פעולה והעצמה. 6. הדגשת הכוחות של המטופל ויכולת ההסתגלות שלו לעומת הפתולוגיה - טיפול מוכוון טראומה מורכבת ייתן תוקף ליכולת ההחלמה ולכוחות, גם כאשר יצירת דרכי התמודדות חדשות נראות כרחוקות מאד. בטיפול מסוג זה ישנה חשיבות עליונה להדגשת הכוחות שיש למטופלים בשטחי החיים השונים, באופן שישפר את יכולתם להעריך את הכוחות והמשאבים שלהם, ואת תחושת הערך העצמי וההערכה העצמית. כמו כן, ישנה חשיבות לעזור להם ליצור "בנק" משאבים אישי, רשימת משאבים (כל מה שנותן לנו כוחות בחיים, בתוכנו ומחוצה לנו) דרכם יכול המטופל לחוות חיבור מחודש לכוחות פנימיים וליכולת "למלא את הבטריה" שלו בכוחות עצמו. 7. המנעות מהתערבויות טיפוליות שעלולות לייצר רה-טראומטיזציה - טיפול מוכוון טראומה מורכבת מכיר ומבין את הפוטנציאל לרה-טראומטיזציה של המטופלים בטיפול. בחוויית הקורבנות מובנה ניצול לרעה של כוח ולכן הבדלי הכוח, בין המטופלים שמחפשים עזרה ובין אלה שמציעים עזרה, מאיימים על המטופל שנוצל על ידי אנשים שבהם היה תלוי בילדותו. על המטפל להבין את הפוטנציאל של רה-טראומטיזציה ולעיתים גם את הציפייה של המטופלים להיפגע שוב, ולבחור התערבויות טיפוליות מותאמות ורגישות שיפחיתו את הסיכוי למצב זה. עבור רוב המטופלים מסוג זה נוצר קישור לא מודע בין מצב של "קשר" לבין "סכנה", לפיכך פרוצדורות חודרניות או לא רגישות יכולות להיות טריגר לחוויית הטראומה שקרתה במסגרת של יחסים. לדוגמא: טכניקות של קונפרונטציות (עימותים או פירושים) אגרסיביות שמכוונות לשבור את ההכחשות של המטופל גישה לא סובלנית להתנגדות של המטופל לקבל מן המטפל ביקורת על ניתוק רגשי הנתפס כהתנגדות לטיפול (עלול לגרום לשחזור רגשות האשם שקשורים בהתעללות) הכוונה מצד המטפל שלא להביא את הטראומה הישנה משום שהמטופל/ת כבר מוצפים מספיק (עלול להפעיל מחדש את ההשתקה שחוו הנפגעים מצד המתעללים או את החוויה שהם מגזימים) טיפול מוכוון טראומה מורכבת יתאפיין ברגישות לנטייה לשחזור הטראומה, ובניסיון שלא ליצור מצבים שנתפסים אצל המטופלים כשחזור אלמנטים הקשורים בהתעללות. ככל שהקשר הטיפולי יהפוך לארוך ובטוח יותר עבור המטופל, ניתן יהיה להיפגש במהלך הטיפול עם סיטואציות בהן משתחזרת הטראומה ביחסים הטיפוליים (כפי שהיא נוטה להשתחזר גם בחיים עצמם), ולאפשר למטופל: פיתוח הכלה רגשית לרגשות שעד כה סירב להרגיש ניתוח של מה קרה לו בסיטואציה מבחינה מחשבות, פרשנות, רגשות, תגובות קבלת תובנות על הדרכים בהם הוא מופעל בקשר בין אישי שהופכות לכלים יישומיים קפיצת מדרגה ביכולת לפרש /להרגיש /להגיב אחרת בסיטואציות בהן החוויה הטראומטית נוטה להשתחזר. הכוונה בעיבוד זה שאפשר יהיה לדבר על חוויה שקרתה בתוך הטיפול, שהזכירה חוויה טראומטית שקרתה למטופל בתוך היחסים המתעללים, לדוגמא: חוויה ש"אני לא מוקשב", ש"לא נותנים מקום לרגשות שלי", ש"אני לא מובן", ש"לא באמת אכפת לך ממני", ש"את נוטשת אותי". לאחר שעלה הנושא חשוב לאפשר למטופל להבין מה בתגובה שלו קשור לסיטואציה עצמה בהווה, ומה קשור בזיכרון עברי ובפרשנות הישנה שלו, שמושלכים על הסיטואציה ו"צובעים אותה" באור טראומטי. פרשנות זו אף מחזקת את המסקנה שיצרה הטראומה הראשונית (לדוגמא: "אי אפשר לסמוך על אף אחד, גם בטיפול אני לא יכול לסמוך על המטפל/ת"). כחלק מהתהליך מתאפשר בשלב זה לעבור דרך הרגשות שמציפים את המטופל בסיטואציות מסוג זה ולאפשר להן עיבוד, עיכול ושחרור וכן למידה של המטופל איך להכיל את ההצפה הרגשית ולחזור לקו אמצע, גם בסיטואציה מציפה. כל אלה מאפשרים למידה והתפתחות שמאפשרות למטופל להתמודד בצורה חדשה בקשריו עם הזולת ולהיות מסוגל לקיים יחסים בהם הוא מכיל את הרגשות שלו, מנהל את המחשבות שלו או את הפרשנות שלו למצבים, ומגיב כפי שהוא בוחר, ולא באופן הבלתי רצוני בו היה שבוי קודם לכן. בטיפול מוכוון פוסט טראומה מורכבת סביר שתהליך מסוג זה יוכל להיווצר רק כאשר נוצרת ברית טיפולית חזקה בין המטפל למטופל ורק כאשר המטופל מרגיש במקום בטוח לעבד את רגשותיו. בדרך זו הוא לומד לשלוט על הנטייה להגיב באימפולסיביות ולעזוב (רגשית ואז גם פיזית) כאשר חוויה שנחווית עבורו כטראומטית משתחזרת ביחסים. הטיפול שאני תומכת וממליצה עליו - שילוב של גישה טיפולית מוכוונת טראומה בשילוב שיטת הטיפול האנרגטית לוהאר טיקה: כסיום למאמר זה אביא את הגישה האישית שלי, כמי שלאורך 20 השנה האחרונות עוסקת בחקר הטראומה, הן ברמה המקצועית והן ברמה האישית. בצעירותי סבלתי במשך שנים מפוסט טראומה מורכבת, על שלל תסמיניה. זה שלח אותי ללימודי פסיכולוגיה, ללימודי תואר שני קליני ממוקד טראומה ולהתמקצעות בתחום דרך קורסים והשתלמויות שונים על מנת להבין איך מטפלים בהפרעה הזו, אשר כשמה כן היא, מאד מורכבת וחולשת על כל תחומי החיים, כבר הבנתם... המלצתי לסוג טיפול זה מבוסס על 13 שנות ניסיון של טיפול, בעיקר בנפגעי טראומה מורכבת, שמבוסס הן על הידע הקליני שרכשתי והן על הדרך האישית אותה עברתי עד להחלמה מלאה מכלל התסמינים והסימפטומים. הטיפול שאני ממליצה עליו ושאותו אני מקיימת מזה שנים במקרים של פוסט טראומה מורכבת הוא שילוב בין הפסיכותרפיה מוכוונת טראומה, לבין שיטת הטיפול האנרגטית לוהאר טיקה מבית "מרכז לוהאריה - בית לתהליכי התפתחות" - כלים הוליסטים המאפשרים ליצור שינויים עמוקים בפרק זמן קצר. מהי שיטת מרכז לוהאריה- רקע קצר : שיטת "מרכז לוהאריה" שנוסדה בישראל ב- 2007 מאפשרת תהליכי התפתחות יעילים ומואצים המועברים במגוון דרכים: גישה טיפולית ששמה במרכזה שינוי של התודעה והמודעות לכזו התואמת את העידן החדש. מתודות ומודלים לניהול פניי הנפש מתוך חיבור לשלום פנימי, הכרה בערך העצמי והכרה ביכולת להשתנות. כלים אנרגטיים הנקראים "לוהאר טיקה" שמהותם השבה של האדם לתדר המקור שלו, ושמאפשרים לייצר תהליכי עומק באופן מהיר ועוצמתי. כל אלה מאפשרים לאדם שינוי חיובי שיתבטא על פני כל הרצף שלו: החל מרמת התודעה, המודעות, הקוגניציה, והרגשות, ועד לרמת הגוף הפיזי וההתנהגות. המשמעות הינה שינוי שיבוא לידי ביטוי בהתנהלות אדם ובהרגשה הפנימית שלו, החל מהרבדים הכי עמוקים שלו ועד לרמה הכי יישומית, לדרך בה הוא פועל, מגיב ומתנהל בעולם. כחלק מכלי לוהאר טיקה השונים בהם נעשה שימוש בטיפול, גולת הכותרת היא תהליך עומק הנקרא "לוהאר טיקה" בן 4 מפגשים סביב נושא מסויים שבו חש המטופל תקיעות. תהליך ממוקד זה, המתנהל באמצעים של שיחה וטיפול אנרגטי, מייצר ברמה האנרגטית שחרור מטעני עבר - שחרור מהאנרגיה הטראומטית שתקועה בגוף ובנפש שלנו ומייצרת תקיעות בחיים. מהלך זה מאפשר החלמה רגשית ונפשית ייחודית מסוגה והתייצבות על מדרגה חדשה בחיים, בהתאם לרצון הספציפי של המטופל. הטיפול מאפשר אישוש, כיול, איזון וריפוי של כלל המערכות של האדם, בכללן האנרגטית והפיזית, בכך הוא מאפשר הצבה של האדם בנקודה חדשה בחייו שיש בה ביטוי של יכולת פנימית, רווחה, מימוש והגשמה עצמית. מדוע אני ממליצה על השיטה הזו? את שיטת הטיפול האנרגטית "לוהאר טיקה" הכרתי כאשר היא הובאה לראשונה בשנת 2016 במסגרת לימודיי בשיטת "מרכז לוהאריה". מאז שחוויתי בגוף ראשון את התוצאות שהיא מחוללת ואת שיחרור מטעני העבר המאסיבי שמתרחש באמצעותה התחלתי לשלב אותה במסגרת הטיפול שאני עושה עם מגוון מטופלים, ועם נפגעי פוסט טראומה מורכבת בפרט. לאורך השנים נוכחתי כי הטיפול בשיטה מביא לשינויים, לקפיצות מדרגה ולמעבר שלב בחיים, בצורה יוצאת דופן. בכל פעם שאני מטפלת בשיטה זו נראה כי לאחר הטיפול משתנה משהו מהותי לאין שיעור בנפשו של המטופל, ולעתים גם בדרך בה מתפקדת המערכת הפיזית שלו, שמאפשר לו להתחיל להתנהל בצורה חדשה ורצויה, שלא התאפשרה קודם לכן. לאור השינוי האישי שעברתי בעצמי דרך השיטה ושינויים עמוקים שעברו עשרות מטופלים בהם טיפלתי בה, אני מעידה עליה כפורצת דרך בתחום הטראומה, כשיטה שמחלימה ומחלצת מפוסט טראומה מאירוע בודד וכן מהפרעת פוסט טראומה מורכבת, על כל המורכבות הנלווית לה. אני ממליצה בכל לב לעבור אותה ולשלב אותה בתהליכיי טיפול באשר הם. לפרטים נוספים ניתן לקרוא עליה בקישור הבא כתבה/ טיפול-לוהאר-טיקה: https://www.cosmic-university.com/
More Posts
Share by: