מאור פנים של המחשבה

המסר ששלפתי לנו היום מזכיר לנו בפשטות את שני הערכים שכשאנחנו בוחרים בהם, הכל נעשה הרבה יותר פשוט ומרווח בנפש. ✨ בחירה ראשונה: לא משנה באיזה מצב אני - להפנות כלפיי עצמי אהבה. ✨ ובחירה שנייה: לא משנה כמה אני יכול.ה או לא יכול.ה - להכיר בערך העצמי שלי ובכך שהוא אינו תלוי בדבר. המשותף לשתי הבחירות האלה, ✨ אהבה לעצמי ללא תנאי ✨ והכרה בערך עצמי ללא תנאי הן המילים: ללא תנאי. זה מבלי להתנות את זה שאהיה בצורה כזו או אחרת. זה אומר שלא משנה כמה עשיתי או פעלתי "טוב" או "לא טוב", "בסדר" או "לא בסדר", לאהוב את עצמי ולהכיר בערכי ברגע הזה - זו בחירה, והיא יכולה להיות בחירה שאינה תלויה בדבר, אם רק נסכים להתאמן בזה. להגיד לכם שתמיד אני מצליחה? ממש לא... אני יכולה למצוא את עצמי בהרבה סיטואציות נעה מה- center שלי אל עבר העיסוק בהאם האחרים אוהבים אותי ומעריכים אותי. אבל עצם זה שאני שמה את שני הערכים האלה בקדמת הבמה: ✨ אהבה עצמית ✨ והכרה בערך עצמי ורק עושה השתדלות לפעול לפיהם, זה כבר מייצר את התנועה לכיוון הזה יותר ויותר... אז... הנה שתי אכסיומות (אכסיומה זו הנחה שנכונה בכל מצב) מבית מרכז לוהאריה שעוזרות לי לפעול בהתאם לערכים האלה: 🌟 "אני הנני מי שהנני"- שמזכירה לנו שאני זה מנגינה ייחודית בעולם. אני לא אמור.ה להיות כמו אף מנגינה אחרת, רק להעריך ולשמוח במנגינה שאני. בדיוק כמו שבטבע הדג לא אמור להיות כמו הג'ירפה. 🌟 "אינני נדרש.ת להוכיח דבר"- שמזכירה לנו שלהוכיח שאני "טוב.ה" או "ראוי.ה" זה סילוף שלמדנו על עצמנו בעידן שהתקיים כאן. בפועל, אם אני בוחר.ת להכיר בערכי כמשהו קבוע ובלתי תלוי - אני לא צריכ.ה להוכיח דבר, לאף אחד גם לא לעצמי. אז.. מוזמנים לשתמש בהצהרות האלו, יש להן כוח גדול כשאנחנו אומרים אותן, ממש כאילו הן מפעילות מעין קוד פנימי תנסו... 🌟הקלף והתודעה הם מבית "מרכז לוהאריה - בית לתהליכי התפתחות".

שמתם לב שלמילה אהבה יש תדר מרפא? אפילו רק התכווננות קטנה כלפי הערך אהבה מכניסה המון כוחות למצב הנפשי שלנו. הנה כמה הצעות איך אפשר להכניס יותר אהבה לחיים שלנו בפעולות פשוטות ביומיום: ✅ כשאנחנו שוטפים את הפנים בבוקר או מורחים קרם על הפנים להתכוונן להזרים אהבה דרך כפות הידיים לכל מקום בו אנחנו נוגעים. ✅ לפני שאנחנו מכניסים משהו לפה לדמיין ספירלה קטנה מלאה בתדר של אהבה שיורדת על המזון והשתיה שלנו ומתדרת אותם בתדר של אהבה. ✅כשאני שוטף ידיים מול המראה הקטנה בשירותים להסתכל על עצמי בעיניים טובות ולהגיד לעצמי: "איזה כייף שיש לי אותך" או: "בוקר טוב מהמם/מהממת, אני כל כך אוהב.ת אותך". ✅ כשאנחנו מתקלחים להתכוונן לכך שהמים יטהרו את האנרגיה שלנו ויטעינו אותנו בזרם של אהבה. ✅למצוא רגע קטן ביום שבו אנחנו מניחים יד על הלב ושואלים את עצמנו: "מה שלומך אהוב.ה שלי"? "איך את.ה מרגיש.ה"? ✅ להגיד לעצמי: "זה ממש בסדר" או "מותר לך" על כל מה שאני מרגיש.ה. ✅להגיד לעצמי כל הכבוד על כל הישג קטן או על כל משהו טוב שעשיתי למען עצמי. ✅לוותר על השיפוטיות העצמית. לוותר, לוותר, לוותר. אפשר להתקדם בחיים ולהשתפר לכל כיוון שנרצה מתוך קבלה עצמית רדיקלית. ✅ לתת לעצמי תנאי חיים אוהבים: להשתדל לאכול בריא, לעשות ספורט, לשמור על שגרה שתומכת בי. ✅ לקבל את עצמי עם מה שאני מסוגל.ת היום, כן, גם אם זה ממש גרוע. ככל שאקבל את עצמי יותר- יהיה לי קל יותר לשפר. ✅ לתת לעצמי לפחות פעם ביום להיטען על ידי משהו שתומך בי. ✅לראות את היש, לתת לעצמי מחמאות, להעצים את הטוב שבי. ✅לדבר לעצמי תמיד יפה ובכבוד. לבחור שהדיבור שלי לעצמי הוא תומך, אמפתי ומעצים. ✅ לקבל, לקבל, לקבל את עצמי עם מה שיש כרגע. לדעת שמה שמשנה זה לא כמה התקדמתי, אלא עצם היותי בדרך. ✅ להגיד לעצמי שאני תמיד בדרך, גם אם ייקח זמן להגיע לאן שאני רוצה. ✅ לדעת שבכלל לא משנה מתי אגיע אל המטרה, אלא איך אתייחס לעצמי בשלבים השונים של ההגעה אליה. ✅ להיות חבר/ה של עצמי בכל מצב בו אני נמצא.ת, גם אם אני ממש לא עומד.ת בציפיות של עצמי. ✅ לחייך לעצמי במראה, להסתכל לעצמי בעיניים, להבין שמערכת היחסים הכי אינטימית וחשובה שיש לי היא תמיד בראש ובראשונה עם עצמי. אז... איך אני יכול.ה להוסיף "תוסף תזונה" של אהבה לפעולות היומיומיות שלי? ו... איך זה ישפיע על החיים שלי? ועל החיים של הסובבים אותי? ואיך זה ישפיע על העולם אם כל אחד מאיתנו יעשה עם עצמו, פחות מלחמה ויותר אהבה? העולם הוא ההשתקפות של התודעה הקולקטיבית שלנו, איזו השתקפות נבחר ליצור? הצהרה חיובית: אני בוחר.ת להיות הורה אוהב של עצמי ולגדל את עצמי בתנאים של אהבה. בכך אני מעלה את האנרגיה המרפאה בעולם ותורם לעלייה בתדר. שיהיה לנו יום אוהב אהובים 🎁 🌟הקלף והתודעה הם מבית "מרכז לוהאריה - בית לתהליכי התפתחות".

המסר ששלפתי לנו היום מזכיר לנו, בפשטות, שבתוך כל אחד מאיתנו קיים העצמי המזוקק שלנו, אפשר לקרוא לו "עצמי האותנטי" זה שהוא לא ה"קליפות" שלנו (המחשבות, הרגשות, הדפוסים, ההרגלים...) אלא קול פנימי, אינטואיטיבי, ש... יודע מה נכון לי, בכל רגע נתון, שיודע את הדרך שיודע להכווין אותי לדבר הנכון, ברגע הנכון. העצמי האותנטי מחובר לרמת הנשמה שלנו ולכן מה שהוא "יודע" מחובר לרמה גבוהה ותבונית שיודעת להראות לנו את הדרך, בכל רגע נתון שבו ניפתח לזה. לפעמים העצמי האותנטי מביע רצון או הכוונה, שהם שונים ממה שמקובל או מה שמצופה מאיתנו, או אפילו ממה שאנחנו מצפים מעצמנו. להיות מחוברים אליו זה להקשיב למה הוא מכוון ומדריך גם אם זה שונה מ"הזרם המרכזי" וללמוד לפעול לפי זה. איך מקשיבים לקולו של העצמי האותנטי ולרצון ולהכוונות שלו? פשוט שואלים שאלה על נושא מסוים ומביעים את הרצון לשמוע. היום התעוררתי בבוקר עם נושא בחיים שלי, לא קשור למצב ולמלחמה, שטרם הצלחתי לפתור ולפצח מה אני עושה איתו. המסר הזה הזכיר לי שכל התשובות לכל השאלות הן תמיד בפנים אז שאלתי שאלה שאני אוהבת לשאול: "מה עליי לדעת או מה עליי לעשות כדי לקדם את הנושא הזה ואת הפתרונות שקשורים אליו?". מה עושים אחר כך אתם שואלים ? אחר כך פשוט ממתינים, ורואים מה עולה, מה מגיע, מה מישהו אומר לנו לגבי זה, מה מגיע אלינו כהכוונה פנימית. יכול להיות שייקח לזה זמן, זה בסדר. מזכירה לנו שלמצוא את התשובות זה פחות הדבר החשוב הדבר החשוב יותר הוא פיתוח הקשר שלנו עם עצמנו ופיתוח היכולת לסמוך על עצמנו למצוא את התשובות מבפנים. שיהיה לנו יום מלא הקשבה פנימה ויכולת לסמוך על התשובות שנמצאות שם 💗 הקלף והתודעה הם מבית "מרכז לוהאריה - בית לתהליכי התפתחות".

המסר שיצא לנו היום מזכיר לנו שכל מה שאנחנו רוצים לברוא בחיים שלנו הוא אפשרי אם נתחיל להאמין ביכולת שלנו ליצור את הדבר הזה ואם נפסיק להגביל את עצמנו באמונה שאומרת: "זה... זה לא ביכולות שלי". "זה לא ביכולות שלי" זו אמונה נפוצה בקרבנו שאפשר לקרוא לה גם "תקרת זכוכית". תקרת זכוכית זו כל "תקרה" של אמונה שאני שם מעל הראש שלי, שאומר.ת לי: "אני מסוגל המון דברים אבל את "זה" (השלימ.י את המיותר...) אני לא מסוגל". לדוגמא: תקרת הזכוכית שלי במסגרת המצב היא שאני לא מסוגלת להתמודד בטוב עם נסיעה בכביש במידה ותהיה אזעקה ויירוטים מעל הראש שלי (קרה בעבר, הגבתי בחרדה ומאז נוצרה שם תקרת זכוכית). אולי בזמן שאתם קוראים אתם חושבים לעצמכם, מה זה בכלל לא מפחיד, (כי באמת את רוב האנשים שאני פוגשת זה הדבר שהכי פחות מרתיע), ו... זה בדיוק העניין, ש מה שהופך את זה ל"תקרת זכוכית" זה לא הדבר עצמו אלא האמונה שלנו ש: "מול זה, אני לא יכול להתמודד", או... "זה? זה גדול עליי". אז... הנה כמה דברים לדעת על תקרות זכוכית ועל איך מפוגגים אותן : 1. לכולנו יש תקרות זכוכית על היכולת שלנו, תרגישו בבית, זה אנושי. 2. כולנו כבר פרצנו המוני תקרות זכוכית ונוכחנו שמה שבעבר לא חשבנו שאנחנו יכולים- כיום אנחנו יכולים, וזה אפילו בקטנה. 3. משהו שעוזר לפרוץ את תקרת הזכוכית היא בראש ובראשונה להחזיק ברצון לשנות את זה. להגיד לעצמי: "נכון להיום זה גדול עליי וזה ממש בסדר, אבל אני רוצה להצליח להתגבר על זה, גם אם אני לא יודע.ת איך כרגע. אני רוצה שזה ישתנה!" 4. תוך כדי שאנחנו מחזיקים ברצון רצוי שנפסיק לחשוב ולהגיד לעצמנו "אני לא יכול.ה" אלא נשנה את הדיבור הפנימי והחיצוני ל: "זה משתנה, אני מצליח.ה להתמודד עם זה, עכשיו בוא.י נמצא איך" 5. לחפש מה יעזור לי לפרוץ את תקרת הזכוכית: ✅ טיפול מסוג מסויים ✅ לקחת השראה מאנשים שהתגברו על אותו נושא שאני מתמודד איתו ✅ להתמודד עם זה "בשטח" ולראות שהשד לא נורא כל כך... ✅ לחזק את היכולת לסמוך על עצמי בעוד נושא ו.... הרשימה עוד ארוכה. 6. וכמו תמיד... לקבל לקבל לקבל את עצמנו, בכל השלבים של השינוי גם אם... לוקח לו יותר זמן ממה שציפינו. אהבה רדיקלית לעצמנו, לא משנה כמה הצלחנו או לא הצלחנו... אנחנו תמיד ב ד ר ך. סבלנות. (לא קונים בשום חנות...) 🌟הקלף והתודעה הם מבית "מרכז לוהאריה - בית לתהליכי התפתחות".

חוק המשיכה הוא בעיניי אחד החוקים הכי חשובים להכיר בעולם הזה. הוא אומר שמה שנקיים בתוכנו, במחשבות, באמונות ובתודעה שלנו ישתקף לנו במציאות החיצונית. לא משנה מה נקיים בתוכנו... בין אם הוא חיובי או שלילי תת המודע שלנו יגיד לזה "כן" ויפעל להגשים את זה. ככה זה עובד.. זה אומר שאם נקיים בתודעה שלנו: ⛔ פחד ⛔ חוסר אונים ⛔ ייאוש ⛔ תרחישים שליליים ⛔ מחשבות שליליות על פי חוק המשיכה סביר שנמשוך מהחיים פוטנציאלים שזו האנרגיה שלהם, שלילי מושך עוד שלילי. ומאידך, אם נבחר לקיים בפנימיות שלנו: 🔅אמונה בכך שהדברים מסתדרים 🔅הכרת הטוב 🔅הכרת תודה 🔅תקווה 🔅חיוביות 🔅 אמון 🔅 אופטימיות 🔅 סבלנות על פי חוק המשיכה סביר שנמשוך מהחיים פוטנציאלים שזו האנרגיה שלהם, חיובי מושך עוד חיובי. בחיים יש מלא מלא פוטנציאלים, גם חיוביים וגם שליליים, מה שנמשוך אלינו, גם לחיים האישיים וגם למרחב הכוללני שלנו- קשור כבר בתודעה שאנחנו מקיימים. אז… מה נבחר למשוך אלינו? והאם אנחנו מכירים בכך שזה בכח שלנו? 🌟הקלף והתודעה הם מבית "מרכז לוהאריה - בית לתהליכי התפתחות"

המסר שיצא לנו היום מזמין אותנו להתמסר למה שיש מתוך אמון שאם זה קורה לנו... יש פה משהו שאנחנו צריכים לעבור דרכו, משהו שיש לנו ללמוד משהו שיפתח אותנו או יחזק אותנו, גם אם ממש לא ברור לנו למה הדברים קורים כמו שהם קורים. אחד הדברים שעוזרים לי להתמסר למה שיש זה האכסיומה שלמדתי בימיי הראשונים במרכז לוהאריה : "מה שבא לפיתחי- בא לפתח אותי" האכסיומה הזאת אומרת בגדול, ש... נכון שאת חושבת שאת יודעת הכי טוב מה שצריך להיות, (או לפחות חושבת שאת יודעת) אבל... אם זה קורה ככה, הפוך ממה שאת רוצה, זה בגלל שיש שם איזו למידה עבורך, משהו שאם תעברי דרכו תרויחי מתנה הרבה יותר גדולה מאשר שהדברים "יקרו בדרכך". עכשיו, זה לא קל לעשות את זה... אבל זה משפט שבחוויה שלי הוא ממש מחלץ. 🌟 אני מזמינה אתכם תוך כדי הקריאה לחשוב על משהו שממש קשה לכם להתמסר אליו בתקופה הזו משהו במצב החדש שנוצר, משהו בדרך ההתמודדות שלכם, משהו שקורה שהוא לא מה שאתם רוצים, בקיצור. 🌟ואז לקבל את עצמכם, בהמון חמלה והבנה ואמפתיה, על כמה זה מתסכל וקשה 🌟אבל גם לשאול את עצמכם: אם הדבר הזה בא לפיתחי - איך זה בא לפתח אותי? במה אני גם צומח.ת? גדל.ה? מתרחב.ת? איך השיעור הזה הוא בדיוק מה שאני צריכ.ה לעבור כדי שיהיה לי טוב יותר בחיים באופן כללי, ולא רק בסיטואציה הספציפית הזו? אני יכולה לשתף אתכם שמניסיוני, כשאני מתמסרת לשיעור, ומפסיקה להלחם ש"זה" (באשר זה) יהיה אחרת, קורה משהו עמוק. אני מתחילה להרפות, לשחרר, להיות יותר נינוחה עם מה שיש, הקבלה מתרחבת, ובעיקר... זה תמיד מזיז משהו במציאות הגשמית, היא משתנה. אני לא יודעת איך זה קורה, אבל זה תמיד קורה. שיהיה לנו יום מלא בהתמסרות מתוקה לשיעורים שלנו ולהכרה שגם כשקשה לי אני צומח.ת באופן שישרת אותי עוד הרבה אחריי שהסיטואציה הזו תחלוף. 🌟הקלף והתודעה הם מבית "מרכז לוהאריה - בית לתהליכי התפתחות".

המסר של היום מכוון אותנו ללקיחת אחראיות מודעת על הפוטנציאלים שאנחנו מושכים אלינו לחיים. "פוטנציאל"- הוא אפשרות מסוימת של המציאות שיכולה להתקיים אם אני "אתאם" את עצמי אליה, דרך המחשבות שלי, המילים שלי, האמונות שלי, הבחירות הקטנות שלי. אפשר לראות את זה מתבטא גם ברמה המדינית. ימים מורכבים עוברים על כולנו, מצד אחד הקלה עצומה על שכמות קטנה של החטופים הולכת לחזור הבייתה, מצד שני כאב הלב והכיווץ מול אלו שעדיין שם במציאות הבלתי נתפשת הזו, מצד אחד חוסר הוודאות בנוגע לכמה זה עוד הולך להמשיך ומה יהיה, ומצד שני השגרה כבר דופקת בדלת והחיים חזקים, כמו נהר שממשיך לזרום ותובע מאיתנו להמשיך להיות בתנועה. בתוך התקופה הזו יש המון פוטנציאלים שיכולים להתממש: ✨ הסלמה כלל עולמית או החלמה של שורשי הבעיה ✨ החזרה של 50 חטופים בלבד או שיבה של כולם הבייתה ✨ מהלך מלחמתי ארוך או קצר ✨ הדרדרות ערכית ופוליטית של ישראל או כינונה על בסיס ערכים דמוקרטיים והנהגה חדשה הכל יכול לקרות 🌓 ✨ יש מלא מלא פוטנציאלים, והמסר מכוון אותנו לשים לב האם אנחנו מכוונים את הנפש שלנו לתרחישים החיוביים או בוחרים בהתנהלות נפשית שרק מרחיקה אותם מאיתנו. תחשבו שלכל תרחיש יש כמה אפשרויות שונות של איך הוא יכול להתגלגל ולאן הוא יכול להתפתח ולהשתנות. ✅ הדרך בה נחשוב עליו ✅ האמונה שנחזיק בה ✅ המילים שנשתמש בהם ✅ והבחירות הקטנות שנעשה הם אלה שיקרבו או ירחיקו מאיתנו את אפשרות ההגשמה של אותו פוטנציאל רצוי. אז... חישבו על נושא שיש לכם רצון שיקרה בו שינוי... זה יכול להיות גם ברמת המצב בישראל ובעולם וזה יכול להיות גם משהו אישי שאנחנו עסוקים בו או מוטרדים ממנו. 🌀 בואו נראה את התמונה של הפוטנציאל שאנחנו רוצים למשוך ורק נדמיין אותו מתקרב אלינו, ומתקרב עוד... הופך להיות אפשרות קיימת. 🌀 כעת בואו נדמיין שאנחנו מכוונים את המחשבות, המילים, האמונות והבחירות הקטנות שיהיו תואמים את אותו רצון שמבקש להתממש. נדמיין שאנחנו שולחים יד דימיונית לנפש שלנו ומכוונים אותה ממש כמו שמכוונים גיטרה. ובואו ממש נדמיין שהפוטנציאל הרצוי נמשך אלינו בכח התיאום שיצרנו אליו. 🌀 בימים הבאים... נמשיך להיות "על זה", עד ליצירת השינוי הרצוי, ✅ נחשוב בצורה שתומכת את הפוטנציאל זה ✅ נשים גבול למחשבות שמטילות בו ספק ✅ נבחר במילים שמשדרות למוח התת מודע שלנו: זה אפשרי ✅ נבחר להגיב באופן שמקדם את מה שאנחנו רוצים, ונראה מה קורה ומה ההשפעה של זה על החיים. הצהרה חיובית: אני לוקח.ת אחראיות מלאה על המחשבות שלי, האמונות שלי והמילים בהם אני משתמש.ת, כדי "לתאם" את הנפש לפוטנציאלים הרצויים לי ולסביבה שלי. אני מכיר בכח שלי לנווט את המציאות. 🌟הקלף והתודעה הם מבית "מרכז לוהאריה - בית לתהליכי התפתחות".

שמתם לב שלמילה אהבה יש תדר מרפא? אפילו רק התכווננות קטנה כלפי הערך אהבה מכניסה המון כוחות למצב הנפשי שלנו. הנה כמה הצעות איך אפשר להכניס יותר אהבה לחיים שלנו בפעולות פשוטות ביומיום: ✅ כשאנחנו שוטפים את הפנים בבוקר או מורחים קרם על הפנים להתכוונן להזרים אהבה דרך כפות הידיים לכל מקום בו אנחנו נוגעים. ✅ לפני שאנחנו מכניסים משהו לפה לדמיין ספירלה קטנה מלאה בתדר של אהבה שיורדת על המזון והשתיה שלנו ומתדרת אותם בתדר של אהבה. ✅כשאני שוטף ידיים מול המראה הקטנה בשירותים להסתכל על עצמי בעיניים טובות ולהגיד לעצמי: "איזה כייף שיש לי אותך" או: "בוקר טוב מהמם/מהממת, אני כל כך אוהב.ת אותך". ✅ כשאנחנו מתקלחים להתכוונן לכך שהמים יטהרו את האנרגיה שלנו ויטעינו אותנו בזרם של אהבה. ✅למצוא רגע קטן ביום שבו אנחנו מניחים יד על הלב ושואלים את עצמנו: "מה שלומך אהוב.ה שלי"? "איך את.ה מרגיש.ה"? ✅ להגיד לעצמי: "זה ממש בסדר" או "מותר לך" על כל מה שאני מרגיש.ה. ✅להגיד לעצמי כל הכבוד על כל הישג קטן או על כל משהו טוב שעשיתי למען עצמי. ✅לוותר על השיפוטיות העצמית. לוותר, לוותר, לוותר. אפשר להתקדם בחיים ולהשתפר לכל כיוון שנרצה מתוך קבלה עצמית רדיקלית. ✅ לתת לעצמי תנאי חיים אוהבים: להשתדל לאכול בריא, לעשות ספורט, לשמור על שגרה שתומכת בי. ✅ לקבל את עצמי עם מה שאני מסוגל.ת היום, כן, גם אם זה ממש גרוע. ככל שאקבל את עצמי יותר- יהיה לי קל יותר לשפר. ✅ לתת לעצמי לפחות פעם ביום להיטען על ידי משהו שתומך בי. ✅לראות את היש, לתת לעצמי מחמאות, להעצים את הטוב שבי. ✅לדבר לעצמי תמיד יפה ובכבוד. לבחור שהדיבור שלי לעצמי הוא תומך, אמפתי ומעצים. ✅ לקבל, לקבל, לקבל את עצמי עם מה שיש כרגע. לדעת שמה שמשנה זה לא כמה התקדמתי, אלא עצם היותי בדרך. ✅ להגיד לעצמי שאני תמיד בדרך, גם אם ייקח זמן להגיע לאן שאני רוצה. ✅ לדעת שבכלל לא משנה מתי אגיע אל המטרה, אלא איך אתייחס לעצמי בשלבים השונים של ההגעה אליה. ✅ להיות חבר/ה של עצמי בכל מצב בו אני נמצא.ת, גם אם אני ממש לא עומד.ת בציפיות של עצמי. ✅ לחייך לעצמי במראה, להסתכל לעצמי בעיניים, להבין שמערכת היחסים הכי אינטימית וחשובה שיש לי היא תמיד בראש ובראשונה עם עצמי. אז... איך אני יכול.ה להוסיף "תוסף תזונה" של אהבה לפעולות היומיומיות שלי? ו... איך זה ישפיע על החיים שלי? ועל החיים של הסובבים אותי? ואיך זה ישפיע על העולם אם כל אחד מאיתנו יעשה עם עצמו, פחות מלחמה ויותר אהבה? העולם הוא ההשתקפות של התודעה הקולקטיבית שלנו, איזו השתקפות נבחר ליצור? הצהרה חיובית: אני בוחר.ת להיות הורה אוהב של עצמי ולגדל את עצמי בתנאים של אהבה. בכך אני מעלה את האנרגיה המרפאה בעולם ותורם לעלייה בתדר. שיהיה לנו יום אוהב אהובים. 🌟הקלף והתודעה הם מבית "מרכז לוהאריה - בית לתהליכי התפתחות".

🤷‍♀️ גם אם איפה שאני רוצה להיות... אני עוד לא שם 🤷‍♀️ גם אם עוד לא אזרתי את האומץ לייצר את השינוי שאני רוצה... 🤷‍♀️ גם אם אני רוצה לשנות משהו וזה מרגיש "תקוע".. 🤷‍♀️ גם אם העולם מתנהל בדרך שאני ממש לא מבינה אותה 🤷‍♀️ גם אם המצב נראה מייאש... גם אם... כל זה, המסר של היום מזמין אותנו לחלום על מה שאנחנו רוצים, לדמיין את זה, להאמין שזה אפשרי, ובכך לפתוח את עצמנו לאפשרויות נוספות של מה יכול לקרות. כמה פעמים קרה לי שאחרי זמן מה שאני רוצה לשנות משהו וזה לא קרה... זה... פתאום קרה. וכשאנשים שאלו אותי, אז מה עשית? התשובה הייתה שפשוט המשכתי להחזיק ברצון שלי, במשאלה של הלב לייצר שינוי בנושא, 🌟 רציתי שזה יקרה 🌟 דמיינתי את זה קורה 🌟 הבעתי כוונה שזה יקרה ויום אחד... זה פשוט קרה. אני קוראת לאופיין הזה "לרצות ולהרפות". לפעמים נדמה לנו שאנחנו צריכים ללחוץ ממש חזק כדי לייצר שינוי, או לפעול בניגוד לכוחות שלנו, כאשר בפועל, מניסיוני, עצם זה שאני מחזיקה ברצון שזה יקרה ושאני מסכימה לחלום את עצמי שם ולדמיין שזה ממש אפשרי כבר מייצר את קפיצת המדרגה כשהדברים מבשילים. אז... מזמינה אותנו לחשוב תוך כדי שאנחנו קוראים: 🌟 מה אני רוצה שיקרה (גם בחיים שלי וגם ברמה המדינית והכללית) וזה נראה לי לא אפשרי? 🌟 ועכשיו, בואו רק נראה את זה לכמה שניות בדמיון שלנו, זה כבר קרה, ההתפתחות שרצינו כבר קרתה השינוי שרצינו כבר נוכח בהווה. נראה את זה בדמיון... איך זה מרגיש? מה אנחנו רואים? 🌟 נפתח את עצמנו לכך שהיכולת לייצר את השינוי הזה יכולה להופיע בכל מיני צורות ורק נאמר לעצמנו: "אני פותח.ת את עצמי לכך שהשינוי הזה אפשרי, אני עוד לא יודע איך, ואני פותח.ת את עצמי לשלל הדרכים שזה יכול לקרות". 🌟 ואז... נרפה. נתעסק בלהיות בחיים, להנות מהם, להעצים את הטוב... 🌟 חשוב גם להבין שלהרפות זה לא אומר לשבת בתנוחת לוטוס ולעשות אוממממ. קבלה של הדברים והרפיה אליהם הולכת יד ביד עם לנסות להיות פרואקטיביים, כפי היכולת שלי שמשתנה מדיי יום. לראות בכל יום מה אני כבר כן מסוגל.ת לשנות בנוגע לדבר הזה, ברמת הדרך בה אני חושב.ת או מרגיש.ה או מתייחס.ת לזה או מאמינ.ה בזה שזה אפשרי. כל שלב בדרך לשינוי הוא חשוב ומהותי. "שינויים גדולים קורים בשקט..." לפעמים כמעט בלי שהרגשנו. 🌟הקלף והתודעה הם מבית "מרכז לוהאריה - בית לתהליכי התפתחות".